תיקון מס׳ 10 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים: מה השתנה, ומה המשמעות האמיתית למעסיקים ולבדיקות רקע?
בפברואר 2026 אושר תיקון מס׳ 10 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט-2019. מדובר בתיקון שנראה במבט ראשון טכני יחסית, אך בפועל יש לו השלכות משמעותיות על גופים הזכאים לקבל מידע פלילי, על מועמדים לעבודה ועל הדרך שבה ארגונים מנהלים סיכוני גיוס.
קראו את הפוסט המלאהציגו פחות
במקביל, התיקון מחדד הבחנה חשובה שרבים אינם מכירים: קיימת הפרדה בין מידע פלילי המצוי במרשם הפלילי ומוגן על פי החוק, לבין מידע עובדתי פומבי שנמצא במקורות מידע גלויים (OSINT), אשר אינו חלק מהמרשם הפלילי כלל. דווקא ההבחנה הזו הופכת כיום את בדיקות הרקע מבוססות ה-OSINT לכלי חשוב יותר מאי פעם.
מה שינה תיקון מס׳ 10? התיקון מוסיף מנגנון חדש של „הודעה בדבר קיומו של פרט רישום פלילי”, באמצעות סעיף 16א החדש לחוק. במקרים מסוימים, במקום למסור את מלוא תוכן הרישום הפלילי, הגורם המוסמך יקבל הודעה שלפיה קיים פרט רישום פלילי, בהתאם להסדרים שנקבעו בחוק. בנוסף, הוגדרה הודעה זו כחלק מהמונח „מידע פלילי”. מטרת התיקון היא להמשיך ולחזק את עקרון תקנת השבים, תוך איזון בין אינטרס הציבור לבין זכותו של אדם להשתקם.
מה המשמעות למעסיקים? עבור מרבית המעסיקים, המצב המשפטי הבסיסי לא השתנה. גם כיום: מעסיק רגיל אינו רשאי לדרוש מהמועמד להציג רישום פלילי; אסור לדרוש מהמועמד להוציא מידע מהמשטרה עבור המעסיק; ורק גופים שהחוק מסמיך במפורש רשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי ובהיקף שנקבע בחוק. כלומר, גם לאחר התיקון, מרבית המעסיקים אינם יכולים לבסס את תהליך קבלת ההחלטות שלהם על המרשם הפלילי.
אבל כאן מתחילה הטעות הנפוצה. לא מעט אנשים סבורים שאם לא ניתן לקבל רישום פלילי, אסור לדעת דבר על עברו של מועמד. זו אינה הפרשנות הנכונה. החוק מסדיר את הגישה למרשם הפלילי ולמידע הפלילי שמנוהל על ידי המדינה. הוא אינו אוסר על איתור מידע עובדתי שכבר פורסם באופן חוקי במקורות מידע גלויים. זוהי הבחנה משפטית חשובה מאוד.
מה ההבדל בין רישום פלילי לבין מידע גלוי? רישום פלילי הוא מידע שמנוהל במרשם הפלילי של משטרת ישראל, והגישה אליו מוסדרת בחוק. לעומת זאת, מידע כגון פסקי דין שפורסמו במאגרים משפטיים, פרסומים רשמיים של בתי משפט, הודעות דוברות של משטרת ישראל, הודעות פרקליטות המדינה, פרסומים של רשויות רגולטוריות, כתבות עיתונאיות אמינות, פרסומי מכרזים ופסילות, מסמכי פירוק, כינוס או הליכים משפטיים, מידע עסקי ציבורי ופרסומים של סנקציות או רשימות שחורות בינלאומיות אינו מהווה „מידע פלילי” כהגדרתו בחוק רק משום שהוא מתאר אירוע פלילי או הרשעה. זהו מידע ציבורי שפורסם כדין, ולכן הוא אינו חלק מהמרשם הפלילי עצמו. כמובן, גם שימוש במידע כזה חייב להיעשות בהתאם לדיני הגנת הפרטיות, איסור לשון הרע, עקרונות הרלוונטיות, המידתיות ותום הלב.
כאן נכנסות לתמונה בדיקות רקע מבוססות OSINT. בדיקת רקע איכותית אינה מנסה לעקוף את החוק ואינה מנסה להשיג מידע חסוי. להפך. היא פועלת אך ורק באמצעות מקורות מידע ציבוריים וחוקיים. כאשר מבצעים OSINT מקצועי ניתן לעיתים לאתר מידע מהותי שאינו נגיש דרך המרשם הפלילי, למשל: הרשעות שפורסמו בפסקי דין, מעורבות בפרשות הונאה שזכו לפרסום, כתבי אישום שפורסמו כדין, הליכי חדלות פירעון, הליכים אזרחיים משמעותיים, קשרים עסקיים בעייתיים, ניגודי עניינים, קשרים עם חברות או גורמים בעלי סיכון, אינדיקציות להונאות או התחזות ודפוסי התנהגות ציבוריים בעלי משמעות תעסוקתית. לעיתים דווקא מידע כזה מספק למעסיק תמונה רחבה יותר מאשר עצם קיומו של רישום פלילי.
האם זה מחליף רישום פלילי? לא. אלו שני כלים שונים לחלוטין. הרישום הפלילי הוא מידע רשמי של המדינה. OSINT אינו מרשם פלילי ואינו מתיימר להיות כזה. מטרתו היא לזהות אינדיקציות לסיכון מתוך מידע ציבורי שניתן לאמת, להצליב ולהעריך באופן מקצועי. לכן, בארגונים רבים, במיוחד במשרות רגישות, בדיקות OSINT אינן מחליפות את הבדיקות הקבועות בחוק, אלא משלימות אותן.
המשמעות המעשית למעסיקים: תיקון מס׳ 10 ממשיך את מגמת המחוקק לחזק את ההגנה על פרטיותם של אנשים ואת עקרון השיקום. עם זאת, הוא אינו מבטל את חובת הזהירות של מעסיקים כלפי עובדיהם, לקוחותיהם והארגון. לכן, ככל שהגישה למידע הפלילי הרשמי מוגבלת יותר, כך גדלה החשיבות של ביצוע בדיקות רקע איכותיות המבוססות על מידע גלוי, חוקי, רלוונטי ומאומת.
האתגר של המעסיק כיום אינו להשיג יותר מידע. האתגר הוא לדעת להבחין בין מידע שאסור לקבל לבין מידע ציבורי שמותר ואף ראוי לשקול כחלק מתהליך קבלת החלטות מושכל. חשוב גם לזכור שכל שימוש במידע שמקורו ב-OSINT חייב להיעשות בהתאם לכלל החקיקה הרלוונטית, ובכלל זה חוק הגנת הפרטיות, איסור לשון הרע, דיני העבודה ועקרונות השוויון והמידתיות. עצם העובדה שמידע פורסם ברבים אינה הופכת אותו אוטומטית לרלוונטי או לגיטימי לכל החלטת גיוס.
